סיפור חיים של ציפ רוזן
סיפור חיים אישי של ציפ משולב בסיפור הקמת המדינה. היא נולדה בקלוז' שבטרנסילבניה, למשפחה אמידה. ילדותה נקטעה כשהמשפחה נאלצה לברוח מאימת הנאצים. הם הגיעו ליאסי, אבל הפרעות הגיעו גם לשם, וסבא ברוך מצא את מותו ב'רכבת המוות'. בתום המלחמה הצטרפה ציפ לתנועת הנוער 'דרור הבונים' ועלתה לארץ ישראל בעלייה בלתי לגאלית. לאחר שהייה במחנות בקפריסין הגיעו לארץ בעיצומה של מלחמת העצמאות. ציפ וחבריה נשלחו לחברת הנוער ברמת הכובש, קיבוץ שספג הפגזות בלתי פוסקות. בני הנוער, העולים החדשים, מצאו עצמם חלק ממערך ההגנה על הקיבוץ.
המלחמה הסתיימה, ולקיבוץ הגיעה קבוצת משוחררי פלמ"ח, בהם גם לידו. ביחד עם כמה חברים מחברת הנוער יצאו להתיישב על הר צחיח, שנמצא על גבול הצפון. ציפ ולידו היו ממייסדי מלכיה, ויחד עם הקיבוץ פרחה אהבתם. הם היו אחד מארבעת הזוגות הראשונים שהתחתנו בקיבוץ. האדיליה נקטעה, כשלידו נפטר בהותירו את ציפ אלמנה צעירה ושני ילדים קטנים. ציפ גייסה את כל תעצומות הנפש כדי להמשיך לחיות.
אחרי כארבע שנים פגשה את יצחק, ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו, וביחד בנו חיים חדשים.
