סיפור חיים של רומק ומירה פיין
זהו סיפור חיים של רומק ומירה פיין וספר המנציח את זכרו של אילן פיין ז"ל, נווט וטייס בחיל האוויר, שהשתתף במלחמת יום הכיפורים ונהרג ב-13 במרץ 1975, בטיסת אימונים.
סיפור חיים של רומק פיין נפתח ב-1921, בלודז', שם נולד למשפחת תעשיינים אמידה. כבן שתים-עשרה וחצי היה כשאביו יצחק רשם אותו לפנימייה של בית הספר הריאלי בחיפה, ובכך קשר את גורלו בגורל המדינה. כשלמד רומק כימיה באוניברסיטה העברית, לימודיו נקטעו בשל המלחמות; במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי ובמלחמת השחרור השתתף, כמפקד פלוגה בגדוד מורייה, בקרבות בגוש עציון, בירושלים וברמת רחל.
סיפור אישי של מירה רוזנבלט נפתח ב-1930, בקיבוץ משמר השרון. הוריה היו ממקימי הקיבוץ. אביה ישראל עבד בפרדס ודגל בעבודה עברית ובערך השוויון. כבת שתים-עשרה הייתה כשאביה, ששימש מוכתר הקיבוץ וחבר ועד יישובי עמק חפר, נהרג בתאונת דרכים, כשחזר מפגישה עם מושל המחוז הבריטי.
מירה עברה לתל אביב. היא למדה כוריוגרפיה ומחול בסמינר הקיבוצים אצל גרטרוד קראוס. ב-1 במאי, הוא חג הפועלים, נפגשו. רומק עבד אז בתעשייה הצבאית והיה ממקימי מפעל לפיתוח חומרי הדף.
לאחר נישואיהם עברו לרמת אביב ושם נולדו ילדיהם עופר ואבנר.
לימים הפכה מירה פעילה בארגון ניצן. היום מירה ורומק נושקים לגילאי תשעים ומאה, מוקפים בני משפחה וחברים, ויש להם ארבעה נכדים.
זהו סיפור על נחישות, על אהבה ועל תעצומות נפש.
